ערר על החלטות משרד הפנים 

ערר על החלטות משרד הפנים

מבוא

על-אף הפטור שניתן למשרד הפנים מהחובה לנמק את החלטותיו לעניין מתן רישיון לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, שיקול-דעתו של משרד הפנים לעניין חוק זה, נתון לביקורת כשיקול-דעתה של כל רשות אחרת.

תחילת הליך הביקורת על החלטת משרד הפנים היא בעצם הגשת ערר על ההחלטה בתוך פרק זמן של 45 יום, הגשת ערר על החלטת נושא משרה ברשות האוכלוסין וההגירה מהווה שלב הכרחי של מיצוי ההליכים המינהלים קודם להגשת עתירה בפני בית המשפט המוסמך. במאמר זה נפרט את המסגרת הנורמטיבית והפרוצדוראלית בהגשת ערר.

בעניין הגשת השגה על החלטת משרד הפנים, ראו מאמרנו: 'השגה על החלטת משרד הפנים - ועדת ההשגה'. בעניין הגשת עתירה על החלטת משרד הפנים ראו מאמרנו: 'עתירה מנהלית כנגד החלטת רשויות שלטוניות'.

המסגרת הנורמטיבית

זכות הערר כזכות טיעון – מפס"ד עע"מ 1038/08 מדינת ישראל נ' חסין געאביץ   עולה, כי זכות הערר על החלטות משרד הפנים מקורו בחובה המוטלת על משרד הפנים להעניק זכות טיעון / שימוע מוקדמת בטרם קבלת החלטה.

מתן זכות הטיעון - חובת השימוע - הוא יסוד מוסד במשפט המינהלי בישראל, ושורשיה הערכיים של הזכות, אמנם בזירה השיפוטית דווקא, מצויים במקרא: "שמע בין אחיכם ושפטתם צדק" . המלומדת ד"ר מיכל הורוביץ, במאמרה "לצאת ידי שימוע - עקרון השימוע במבט אנליטי" , מזכירה את מקרה אבימלך  כמקור משפטי להבטחת זכות השימוע; "הגוי גם צדיק תהרוג!" .

פסיקה רבה פירטה את זכות הטיעון לענפיה ולתחומיה, ככלל של צדק טבעי, וכביטוי להוגנות  ולמראית פני הצדק . עוד נקבע זה מכבר, כי זכות הטיעון אינה תלויה בקיומה של הוראת חוק, אלא היפוכו של דבר - על מנת לשלול את זכות הטיעון דרושה הוראת חוק ספציפית, ברורה ומפורשת . המחברת הורוביץ  מציגה את העיקרון כנתון לשניות מבלבלת, שמצדה האחד חובת הרשות ליתן הזדמנות שימוע, ומאידך גיסא זכותו של האדם שבעניינו יש להחליט. עוד רואה היא את זכות השימוע כמעין "נגזרת לזכות ההגנה העצמית" , ועל כן אף מועלה לשיטתה לדרגה חוקתית .

שלושה תנאים עיקריים נדרשים על מנת להקנות תחולה לכלל השימוע: פגיעה; באינטרס מוגן; באופן ישיר וממשי .

המסגרת הפרוצדוראלית

אדם שבקשתו סורבה, עומדת לרשותו הזכות להגשת ערר על החלטת הרשות. יודגש כי הגשת הערר מעכבת למעשה את צו ההרחקה שניתן כנגד המורחק שבגינו הוגש הערר, היינו אף אם ניתנה החלטה על ידי משרד הפנים לפיה על המבקש לעזוב את הארץ, מרגע הגשת הערר עומדת למבקש הזכות להישאר בארץ ללא חשש לפעולות אכיפה.

ככלל, ניתן להגיש ערר אחד בלבד על החלטת גורם מגורמי הרשות, אלא אם כן נקבע בנוהל הרלוונטי כי ערר על החלטה על פי אותו הנוהל הינו בדרך של השגה או עתירה בלבד.

הערר יוגש בכתב בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת ההחלטה. ערר שיוגש לאחר תום 45 ימים, לא יטופל והודעה על כך תימסר למבקש בציון שעליו לעזוב את ארץ מיידית.

ערר שטיפולו בסמכות המטה בלבד יוגש בלשכה בה מתנהל תיקו של המבקש ויועבר למטה באמצעות הלשכה בצירוף טופס העברה פנימי הכולל סיכום תיק עובדתי, חוו"ד והמלצת הלשכה, החתום בחתימת מנהל/ת הלשכה תוך ציון כי מדובר בערר.

טיפול בערר

בהתאם לנוהל משרד הפנים, ערר על החלטת גורם מגורמי הרשות יידון ע"י הגורם המוסמך בהתאם למדרג הבא:

•           ערר על החלטת רע"נ בלשכה > יידון ע"י מרכז המחלקה.

•           ערר על החלטת מרכז המחלקה > יידון ע"י מנהל הלשכה.

•           ערר על החלטת מנהל הלשכה/ועדה לשכתית > יידון ע"י ראש דסק.

•           ערר על החלטת ראש דסק > יידון ע"י מנהל/ת תחום.

•           ערר על החלטת מנהל/ת תחום > יידון ע"י מנהל אגף מרשם ומעמד.

•           ערר על החלטת מנהל אגף מרשם ומעמד > יידון ע"י מנכ"ל הרשות.

לאחר מתן החלטה, תישלח לעורר הודעה מנומקת בכתב. תוך עדכון ב"גיליון הרישום הממוחשב" ההחלטה המנומקת. החלטה בערר שנדון ע"י המטה, תישלח לעורר מן המטה, עם העתק למנהל/ת הלשכה.

בהחלטת סירוב סופית לאחר מתן זכות ערר, לפי אחד מן הנהלים המפורטים להלן, אשר ניתנה בלשכות תל אביב, רמת גן, בני ברק, פתח תקוה, כפר סבא, הרצליה, נתניה, רמלה, רחובות, ראשל"צ, חולון, ירושלים ומזרח ירושלים וכן על החלטות אשר בהתאם לנהלים המפורטים להלן התקבלו במטה הרשות בירושלים, תצויין בשולי ההחלטה אפשרות הגשת השגה בתוך 30 יום לועדת השגה ירושלים / תל אביב בהתאם לסמכות הענינית והמקומית, עוד בעניין ועדת השגה ראה מאמרנו: "השגה על החלטות משרד הפנים".

סיכום

העולה מן האמור, כי הגשת ערר על החלטות משרד הפנים, מהווה למעשה כחלק מהליך מיצוי הליכים בטרם תוגש עתירה מנהלית. כמו"כ ההחלטה בערר, אינה סופית ונתונה לביקורתו של בית-המשפט כשיקול-דעתה של כל רשות אחרת.

יודגש, כי בחלק לא מבוטל של המקרים מתעוררות בעיות סבוכות אשר ללא ליווי משפטי מתאים יכולות להוביל לתוצאות הרות אסון כדוגמת החלטה לגירוש בן הזוג מה שיוביל לפירוד כפוי בין בני הזוג, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום של הסדרת מעמד לבן זוג זר.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.